באפריל 2009 דווח על זיהוי נגיף שפעת A חדש מתת הזן H1N1, ועל תחילת התפשטות המונית שלו בצפון אמריקה, בעיקר במקסיקו. תוך זמן קצר החלו להגיע דיווחים רבים נוספים, ועד   קיץ 2009 התפשטה המחלה כמעט לכל רחבי העולם. ביוני 2009 הוכרזה המחלה באופן רשמי כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי. עם זאת ציין הארגון כי במרבית מקרי ההידבקות במחלה מדובר בתסמינים קלים.

אף שמחלה זאת היא מחלה שפעת אנושית ואינה פוגעת בחזירים, והנגיף גורם המחלה עובר בצורה ישירה בין בני אדם ללא קשר למגע עם חזירים, המחלה מכונה באופן לא רשמי בשם 'שפעת  החזירים', זאת בשל השערה כי מוצא הנגיף החדש הוא בנגיפי שפעת אנדמיים לחזירים, השערה שהועלתה בשל העובדה כי הנגיף החדש מכיל מקטעים גנטיים של נגיפי שפעת אנדמיים  לחזירים. למעשה התגלו בנגיף החדש מקטעים גנטיים משפעות חזירים מאירופה ומאסיה, משפעת עופות ומשפעת בני האדם‏‏.

סימפטומים והדבקה:
סימפטומי המחלה בבני אדם זהים לסימפטומי השפעת הרגילה: חום (38 מעלות או יותר), כאב ראש, תשישות, כאבי בטן, חוסר תיאבון, שיעול, נזלת, קוצר נשימה, כאב גרון,  צמרמורות וכאבי שרירים. בחלק מהמקרים יופיעו גם הקאות, שלשול.

ההדבקה נעשית באמצעות מגע עם הפרשות נשימתיות של החולה, כדוגמת שיעול ועיטוש. ההעברה נעשית בצורה ישירה על ידי האוויר, או באמצעות מגע עם חפצים מזוהמים בנגיף (כדוגמת  ידית דלת) בהם נגע אדם חולה, ולאחר מכן מגע בפה, באף ובעין, וזאת לאחר שהחולה נגע בידיו בפיו או באפו קודם שנגע בחפצים. צורות הדבקה אלו שכיחות בעיקר בעת קירבה פיזית אל  החולה, לדוגמה שהייה בחדר שיש בו חולה, או טיסה עם נוסע חולה.

קבוצות סיכון:
• חולים במחלות ריאה כרוניות.
• חולי אסתמה שאינה בשליטה מלאה.
• חולי אסתמה שבשליטה המקבלים טיפול מונע קבוע.
• ילדים שאצלם ידוע על אסתמה המוחמרת על־ידי מחלות נשימה נגיפיות.
• חולי לב במחלות לב משמעותיות כרוניות (לא כולל יתר לחץ דם).
• חולים שמערכת החיסון שלהם פגיעה, כמו חולי סרטן, איידס, נשאי HIV, אנשים המצויים לאחר השתלה, חולים המקבלים טיפול המדכא את מערכת החיסון, חולים המקבלים טיפול
בסטרואידים.
• חולי סוכרת ומחלות מטבוליות כרוניות.
• חולי אפילפסיה.
• נשים בשליש השני והשלישי להריון.
• הסובלים מהשמנה קיצונית (BMI מעל 45).
• ילדים (עד גיל 19) המקבלים טיפול ממושך באספירין.


תיאור הנגיף מחולל המגפה:
הנגיף שבודד זוהה כנגיף חדש שטרם נצפה של תת-המין H1N1. בנגיף החדש זוהו מקטעים גנטיים שנראים כשילוב של נגיף שפעת החזירים, נגיף שפעת אנושי ונגיף שפעת העופות. הנגיף  מחולל המגפה כונה בשם 'שפעת החזירים' אף שהוא עובר בצורה ישירה בין אדם לאדם ללא קשר למגע עם חזירים, היות שהוא מכיל בתוכו מקטעים גנטיים של נגיפי שפעת החזירים. רוב  המקרים הקשים ומקרי המוות שנצפו היו בקרב אנשים בקבוצות שנחשבות לקבוצות סיכון עקב מחלות אחרות, או בקרב אנשים שלהם מערכת חיסון חלשה, וזאת בעיקר עקב התדרדרות של המחלה  והתפתחותן של מחלות אחרות כסיבוך משני של המחלה. זמן הדגירה של הנגיף הוא בין יום לשבוע. הנגיף יכול לשרוד בין 2 ל-8 שעות על משטחים נקיים. הוא נהרס בחום שמעל לכ-70  מעלות צלזיוס, ואפשר להשמידו עם חומרי חיטוי כמו כלור, מי חמצן, דטרגנטים, אלכוהול וחומרים מבוססי יוד. סיבוכי השפעת הידועים עד כה הם בעיקר דלקת ריאות ואי ספיקה  נשימתית.

הנגיף אינו עובר במזון מבושל, אף לא בבשר חזיר, היות שהוא מושמד בהיחשפות לטמפרטורה גבוהה מכ-70 מעלות, אך מדינות מסוימות אסרו על יבוא בשר חזיר ממקסיקו ומצרים אף  הוציאה צו להריגת כל החזירים בשטחה. אולם נגיף זה בודד עד כה רק בבני אדם ולא בקרב חזירים.

חוקרים העלו חשש מפני שינוי גנטי בנגיף, שיהפוך אותו למסוכן יותר. במספר מדינות דווח על נגיף של מחלה זו שמגלה עמידות כנגד התרופה המקובלת לטיפול בו, טמיפלו. הועלה גם חשש  בפני התפרצות עתידית עזה יותר של הנגיף בסתיו 2009, בדומה לשפעת הספרדית.

הכרזת המחלה כמגפה:
מפקחי שפעת סיניים בטיסה מעל סין לאחר זיהוי הנגיף באפריל 2009 ובשל ההידבקות ההתחלתית המהירה עלה חשש מפני התפרצות מגפת שפעת כלל עולמית, בשל שילוב של כמה גורמים:
וירוס חדש בעל מאפיינים גנטיים ייחודיים, העברה מאדם לאדם ותפוצה גיאוגרפית רחבה של הנגיף.
בסוף אפריל 2009 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בהתאם לתוכנית ששת השלבים שלו להתפרצותה של מגפת שפעת, שפעת החזירים הגיעה לשלב החמישי, המצביע על מגפה פעילה, וביוני  2009 הודיע הארגון על מעבר לשלב השישי, החמור ביותר.
ארגון הבריאות העולמי פרסם הודעה רשמית והגדיר את שפעת החזירים כמצב חירום בריאותי ברמה בינלאומית והעלה את רמת הכוננות לרמה 6. מספר מדינות הכריזו על מצב חירום. עד אוגוסט  2009 התאמתו ברחבי העולם מאות אלפים של חולים במחלה. עקב התפוצה הגדולה של המחלה הוחלט על ידי ארגון הבריאות העולמי ומדינות רבות (בהן ישראל) שלא לבצע עוד בדיקות אבחון  בכל החולים. חוקרים מעריכים כי בכלל העולם כבר לקו במחלה מיליוני אנשים.

עד לאמצע אוקטובר דווח על כ-510,200 מקרי הידבקות ועל כ-5600 מקרי מוות, בעיקר עקב התדרדרות של המחלה והתפתחות מחלות אחרות, כדוגמת דלקת ריאות קשה, שבאות כהדבקה  משנית לאחר השפעת הראשונית.

מניעת הידבקות:
מה צריך לעשות כדי להימנע מהדבקה?
כמו במניעת שפעות אחרות, חשוב לשמור על כמה כללים:

• לרחוץ ידיים במים ובסבון לעתים קרובות, ובמיוחד לאחר שיעול או התעטשות. גם ג'ל לחיטוי ידיים על בסיס אלכוהול יעיל.

• כשמשתעלים או מתעטשים, חשוב לכסות את הפה והאף בממחטות חד־פעמיות ולהשליכן לפח. אם אין לך ממחטות נייר חד־פעמיות בהישג יד, אפשר לכסות את הפה בעזרת הזרוע או השקע  הפנימי של המרפק.

• כדי למנוע את העברת הנגיפים - יש להשתדל להימנע ממגע בפה, באף ובעיניים בידיים לא נקיות.

• מומלץ להימנע, ככל האפשר, ממגע הדוק עם אנשים שחלו.

• אם חלית בשפעת החזירים, חשוב להישאר בבית, כדי למנוע את הפצת הנגיפים והדבקת אחרים.


ארגון הבריאות העולמי וכן משרד הבריאות הישראלי שוללים את השימוש במסיכה כדרך למנוע הידבקות. הם אף טוענים כי שימוש במסיכה עלול להגביר את הסיכוי להתדבקות‏‏, זאת בשל  אמונת שווא כי די במסכה למנוע הידבקות, והזנחת כללי היגיינה אחרים בעקבות כך. לדברי גרגורי הארטל, נציג ארגון הבריאות העולמי השימוש במסיכה גורם לאנשים לגעת בפניהם באופן
רב מהרגיל ועלול להעצים את ההדבקה. הוא ממליץ שימוש במסיכה רק לאנשים שכבר נדבקו כדי שלא ידביקו אחרים‏‏.

כחלק מהנסיונות למניעת התפשטות המגפה בשלביה הראשוניים נסגרו באופן זמני מקומות ציבוריים בהם שהו אנשים שנדבקו בשפעת החזירים, כדוגמת בתי ספר וגני ילדים, וכן הוחל בתיעוד  וביקורת של אנשים שביקרו במקסיקו בזמן התפרצות המגפה. בתחילת ההתפרצות חולים בישראל שנחשדו שנדבקו במחלה אושפזו בבידוד וטופלו בתרופה אנטי ויראלית. כחלק מתהליכי המנע,  משרד הבריאות הישראלי ממליץ לאנשים החוששים שנדבקו בשפעת, לא לנסוע בתחבורה ציבורית בדרך אל הרופא ובחזרה ממנו.

טיפול:
טמיפלו, תרופה ותיקה באופן יחסי שהתפרסמה עם התפרצות שפעת העופות, יעילה כנגד שפעת - בתנאי שלוקחים את התרופה בתוך 48 שעות לאחר הופעת הסימפטומים. התרופה גם מונעת  הידבקות במחלה. מדינות רבות בעולם ובהן מדינת ישראל השקיעו מיליוני דולרים רבים ורכשו את התרופה, בעיקר כטיפול מונע עבור צוותים שעשויים לבוא במגע עם עופות החולים בשפעת
העופות או עם בני אדם החולים בשפעת.
בכל מקרה של התדבקות בחולים רגילים ללא תסמינים קשים או חולים שאינם בסיכון, ההמלצות הן כבכל שפעת: להרבות במנוחה, כדי לאפשר למערכת החיסון להלחם באופן מיטבי במחלה,  ולהרבות בשתיה, כדי למנוע התייבשות.

במקרה של חולים עם תסמינים קשים כגון טכיפנאה (נשימות מהירות ושטוחות) או דלקת ריאות, או חולים בקבוצות סיכון עם מחלות רקע כגון מחלות ריאה, מחלות כליות ומחלות מטאבוליות  כרוניות, ונשים בהריון החל מהשליש השני להריונן, משרד הבריאות הישראלי ממליץ על מתן טיפול אנטי ויראלי טמיפלו (Oseltamivir). את התרופה יש ליטול מתחילת הופעת  התסמינים ולא יאוחר מ-48 שעות מזמן הופעתם.

מתי לפנות לטיפול רפואי דחוף אצל ילדים?
כשמדובר בילדים הסובלים מסימני המחלה שצוינו, ישנם סימני אזהרה המחייבים פנייה לטיפול רפואי דחוף. מספיק שיופיע אחד מהסימנים הבאים:

• נשימה מהירה או קושי בנשימה.
• עור בצבע כחול או אפור.
• הילד אינו שותה נוזלים.
• הקאות קשות או ממושכות.
• סימני חוסר שקט עד כדי כך שהילד אינו רוצה שיחזיקו אותו.
• שיפור בסימני מחלת השפעת, אך אחר-כך חזרה עם חום ושיעול חמורים יותר.

מתי לפנות לטיפול רפואי דחוף אצל מבוגרים?
אצל מבוגרים, ישנם סימני אזהרה המחייבים פנייה לטיפול רפואי דחוף. מספיק שיופיע אחד מהסימנים הבאים:
• קושי בנשימה או קוצר נשימה.
• לחץ או כאבים בחזה או בבטן.
• סחרחורת פתאומית.
• בלבול.
• הקאות חמורות או ממושכות.
• שיפור בסימני מחלת השפעת, אך אחר־כך חזרה עם חום   ושיעול חמורים יותר.


התפרצות המגפה ברחבי העולם:
באמריקה הצפונית:
באמצע מרץ 2009 התפרצה מגפת שפעת בצפון אמריקה, ומשם התפשטה לשאר רחבי העולם. הנגיף החדש התגלה לראשונה בארצות הברית באפריל 2009, והדבקה ראשונית מאסיבית בין בני  אדם דווחה בדיעבד במרץ 2009 במקסיקו סיטי. באירוע זה הועבר הנגיף מאדם לאדם באמצעות שיעול, עיטוש ומגע עם חולה, וללא קשר למגע עם חזירים. מקרים רבים דווחו בתחילה  בעיקר במקסיקו, ארצות הברית, ובקנדה, ולאחר מכן החלו דיווחים רבים נוספים מכל רחבי העולם.

מיד לאחר זיהוי הנגיף החדש וההתפרצות במקסיקו התבצע נסיון לבודד את הנגיף ולמנוע את התפשטותו באמצעות הפסקת כל הפעילות הציבורית במקסיקו למשך כמה ימים, אך ללא הועיל.
בתחילה עוררה המחלה חשש בשל דיווחים ממקסיקו על שיעורי תמותה גבוהים יחסית, אולם בשאר רחבי העולם נמצאו שיעורי תמותה נמוכים הרבה יותר. בדיעבד ישנם חוקרים המעריכים כי  התפרצות המגפה במקסיקו החלה זמן רב לפני גילויה, ורוב החולים כלל לא היו מודעים אליה, ומקרים שנתגלו והתפרסמו היו בעיקר המקרים החמורים, דבר שהביא להערכה מוקדמת שגויה על  שיעור תמותה גבוה מהאמת.

בישראל:
המקרה הוודאי הראשון בישראל של שפעת שנגרמה מהנגיף החדש זוהה כבר בסוף אפריל 2009 אצל ישראלי שחזר מביקור במקסיקו, ולאחריו זוהו מקרים רבים נוספים. בתחילה נרשמו מרבית  המקרים בקרב ישראלים שחזרו מארצות הברית וממקסיקו, ולכן נערך מעקב אחרי החוזרים ממדינות אלו. בנוסף בשל מיעוט המקרים תחילה והנסיון לבודד את נשאי המחלה, אושפזו החולים  שאובחנו במחלה זו בבידוד וטופלו בתרופה אנטי ויראלית (טמיפלו). אולם כחלוף הזמן עלה מספר החולים במחלה ונרשמו יותר ויותר מקרים של חולים שנדבקו במחלה בארץ. בעקבות זאת
ובשל מקרים מעטים של התדרדרות המחלה, החליט משרד הבריאות כי היחס למחלה החדשה בקרב האוכלוסייה הרגילה יהיה כאל שפעת רגילה.

נכון לאוגוסט 2009 נרשמו בישראל 2000 מקרים מאומתים של חולים בנגיף (והערכות משרד הבריאות שעוד עשרות אלפים נוספים בישראל נדבקו בנגיף בצורה קלה)‏‏, 15 מהם אושפזו במצב  קשה, ונרשמו 27 מקרי מוות‏‏ כתוצאה מסיבוכי שפעת החזירים (ספירת מקרי המוות כוללת בתוכה גם נפטרים שחלו במספר מחלות, וביניהם השפעת זו, כך שאין וודאות שכל הנפטרים מתו  דווקא בעקבות השפעת). מקרים בודדים זוהו גם בשטחי הרשות הפלסטינית. תועדו מספר מקרים‏‏ בהם קיים חשש להדבקה במחלה בצה"ל. על פי הערכת משרד הבריאות, התמותה מהמחלה  בחורף הקרוב (2009-2010) בישראל בעקבות גל שני וקשה יותר של המחלה, עלולה להגיע לבין 700 ל-1,000 ישראלים ומספר החולים במחלה לכ-2 מיליון, רובם בצורה קלה.

התחזית להתפשטות המחלה:
ארגון הבריאות העולמי הכריז שהמחלה אינה בת שליטה ושיש להתמקד בטיפול בחולים ולא בנסיון לעצור אותה. כך נוהג גם משרד הבריאות הישראלי וכך הונחו לנהוג קופות החולים ובתי החולים. ההערכה היא שבחודשים הקרובים יהיו יותר ויותר אנשים שיידבקו במחלה, כפי שקורה כיום בארצות־הברית, קנדה, בריטניה ומדינות רבות נוספות.
כמו בכל העולם, גם בישראל רק חלק קטן מהחולים יסבול מסיבוכים. סטטיסטית, חלק קטן עוד יותר עלול לפתח סיבוכים קטלניים של המחלה ולכן כאשר אלפי אנשים חולים במחלה אנו עדים גם למקרי מוות בודדים.